הקב''ה מצווה את משה לצוות את הכהנים לברך את העם. נשמע מסובך?
שימו לב לתחכום נוסף: הקב''ה מצווה הכהנים לברך את העם בזה שה' יברך אותם. למה לסבך?
אולי שה' יברך וזהו? המדרש כבר נגע בכך וטען שעד כה ה' ברך את העם או שנתן לאבות לברך את הבנים ומכאן ואילך הכהנים יברכו.
אך מדוע על ידי מתווכים?
כמו כן בא המדרש ומדגיש את המילה כה במשפט ''כה תברכו את בני ישראל''. כה בפשט הוא כך ולא אחרת. אך המדרש מפליג אל מחוזות אחרים בהיסטוריה הקרובה והרחוקה-
פסוק אחד אומר:
שמות יט וּמֹשֶׁה עָלָה, אֶל-הָאֱלֹהִים; וַיִּקְרָא אֵלָיו יְהוָה, מִן-הָהָר לֵאמֹר, כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב, וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. ד אַתֶּם רְאִיתֶם, אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם; וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל-כַּנְפֵי נְשָׁרִים, וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי. ה וְעַתָּה, אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי, וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-בְּרִיתִי--וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל-הָעַמִּים, כִּי-לִי כָּל-הָאָרֶץ. ו וְאַתֶּם תִּהְיוּ-לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים, וְגוֹי קָדוֹשׁ: אֵלֶּה, הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר תְּדַבֵּר, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. ופסוק שני אומר בראשית טו ד וְהִנֵּה דְבַר-יְהוָה אֵלָיו לֵאמֹר, לֹא יִירָשְׁךָ זֶה: כִּי-אִם אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ, הוּא יִירָשֶׁךָ. ה וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה, וַיֹּאמֶר הַבֶּט-נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים--אִם-תּוּכַל, לִסְפֹּר אֹתָם; וַיֹּאמֶר לוֹ, כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ. ו וְהֶאֱמִן, בַּיהוָה; וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ, צְדָקָה. ז וַיֹּאמֶר, אֵלָיו: אֲנִי יְהוָה, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים--לָתֶת לְךָ אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, לְרִשְׁתָּהּ. ופסוק שלישי אומר בראשית כב ד וְהִנֵּה דְבַר-יְהוָה אֵלָיו לֵאמֹר, לֹא יִירָשְׁךָ זֶה: כִּי-אִם אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ, הוּא יִירָשֶׁךָ. ה וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה, וַיֹּאמֶר הַבֶּט-נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים--אִם-תּוּכַל, לִסְפֹּר אֹתָם; וַיֹּאמֶר לוֹ, כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ. ו וְהֶאֱמִן, בַּיהוָה; וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ, צְדָקָה. ז וַיֹּאמֶר, אֵלָיו: אֲנִי יְהוָה, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים--לָתֶת לְךָ אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, לְרִשְׁתָּהּ..
בדיקה מהירה מגלה כי המילה 'כה' מופיעה בתנ''ך 228 פעמים!
כך שבאותה מידה ניתן היה לבחור כל פסוק אחר ולדרוש אותו כך 'בשכר כה שנאמר ב...זכו ישראל לברכת כהנים' [למשל בשכר כה אמר ה' בני בכורי ישראל זכו ישראל שהבכורים יברכו את ישראל אלא שנדחו הבכורים מפני הכהנים והלוויים , על שכשלו בחטא העגל']...
אלא שחז''ל בחרו את 3 הדוגמאות האלו דווקא ולא אחרות בדווקא. וכבר קשר המדרש כל פסוק לאחד האבות- אברהם יצחק ובית יעקב הוא יעקב. וכך זכינו לברכת כהנים בזכות האבות. אלא שגם בנוגע לאבות ניתן למצוא פסוקים נוספים ואין בתשובה זו כדי להפיס דעתנו ושערי מדרש לא ננעלו. ניתן לומר כי כל פסוק שנבחר כאן מבטא מסירות נפש בתחום כלשהו