הסרט "כביש –60" (בוב גל, 2002) מתאר אגדה עירונית על ספק אדם ספק אל או שטן (גארי אולדמן) אשר מסתובב בדרכים ומגשים משאלות של אנשים. אלא שלעיתים אנשים לא יודעים מה לבקש ו'נתקעים' לתמיד עם בקשה מוזרה בת-רוחה של קפריזה חד פעמית.
הסצנה הראשונה בסרט בה מגשים האיש משאלה של אדם , שחשב שהעובדה שהתלכלך במכנסיו לפני פגישה עסקית חשובה – היא הדבר הגרוע ביותר שיכול להתרחש והוא אומר "הלוואי וכל זה לא היה קורה". אז זה באמת לא קרה- קרה משהו אחר ש... גורם למותו בטרם עת. הסרט, וכדאי לצפות בכולו, מלמד על שני דברים חשובים:
- שיש לדעת מה לבקש
- יש לדעת איך לבקש.
- יש סיכוי שסרט הוליוודי יכול להתקשר לסוגיה תלמודית?
הסוגיה בתענית דף ד' עמוד א' מתייחסת לכמה דמויות ששאלו שלא כהוגן, כלומר שהמשאלה שלהם הייתה כל כך לא מדויקת שהתוצאה שלה יכולה הייתה להיות הרת-אסון:
שלא כהוגן
אמר שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: שלשה שאלו שלא כהוגן- לשנים השיבוהו כהוגן לאחד השיבוהו שלא כהוגן ואלו הן: אליעזר עבד אברהם ושאול בן קיש ויפתח הגלעדי. אליעזר עבד אברהם: דכתיב (בראשית כד) והיה הנערה אשר אמר אליה הטי נא כדך וגו' יכול אפי' חיגרת? אפי' סומא?
השיבו כהוגן ונזדמנה לו רבקה שאול בן קיש: דכתיב (שמואל א יז) והיה האיש אשר יכנו יעשרנו המלך עשר גדול ואת בתו יתן לו. יכול אפי' עבד? אפילו ממזר? השיבו כהוגן ונזדמן לו דוד יפתח הגלעדי: דכתיב (שופטים יא) והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי וגו' יכול אפילו דבר טמא?
השיבו שלא כהוגן - נזדמנה לו בתו.
שמואל בר נחמני, אמורא ארץ ישראלי מהמאה ה- 3 לספירה , שטייל גם בבבל, היה ידוע בדברי האגדה שלו. ומה הוא מחדש לנו היום? הוא מספר לנו על דמויות מקראיות שלא ידוע כיצד לשאול ומה לבקש. למרות הכול- חס עליהם ה' ונענה לרוח- בקשתם, הבין מה בדיוק הם רוצים וסידר שהתוצאה תהיה חיובית.
אליעזר, שאול המלך ויפתח הגלעדי
הדמות הראשונה היא אליעזר עבד אברהם שהיה צריך לבחור אישה ליצחק וכשהגיע לחרן אמר: הנערה הראשונה שתציע לי ולגמלי מים תהיה האישה הנבחרת יצחק! ואם הייתה נכה, שואל התלמוד? ואולי כדאי להוסיף- ואם הייתה רשעה או ממשפחה שאינה משפחת אברהם?
הדמות השנייה היא של שאול שהבטיח שמי שיכה את גוליית יזכה להתחתן במלך, כלומר יקבל את בתו של שאול המלך לאישה. שואל ר' שמואל בר נחמני- ואם היה מנצח את גוליית ממזר או עבד? ואולי נוסף- אם היה זה סתם בור, בריון מן השוק שרק לו יש אומץ להסתכן? ("אין שכל אין דאגות" הרי..). למרות זאת האל נענה לשניהם ומשאלתם שיכלה להסתיים רע התברגה במציאות בצורה טובה.
והדמות השלישית? לא שפר מזלה. יפתח נודר נדר שאם ינצח במלחמתו עם עמון הראשון שיצא מפתח ביתו יהי קרבן לה'. מה הוא חשב לעצמו? ואם הכלב שלו היה רץ אליו מכשכש בזנבו בשובו מהקרב- אותו היה מקריב לה'? מהמצב הגרוע שיכול היה להיות נוצר מצב גרוע עוד יותר...
צריך לדעת מה לבקש או מה להבטיח- בת יפתח באה להקביל פניו, והנדר הוא נדר! אותה הוא צריך להקריב לאל.
חוסר הצדק לכאורה בין הדמויות המקראיות השונות זועק לשמיים- למה אליעזר ושאול כן ויפתח לא? האם זה קשור לאימא שלו?...
פרשנים מסבירים כי בקשתם של שאול ואליעזר עוד הייתה הגיונית משהו, ואף הבטיחו משהו משל עצמם, הקריבו את עצמם, את משפחתם או את תפקידם למען המטרה של הצלת עם ישראל או השידוך, במקרה של אליעזר. למטרה חיובית – ה' מעגל פינות ומוציא אותם בשלום ממשאלתם הנמהרת. אך יפתח- מה הבטיח? שהיוצא מפתח ביתו יוקרב לה'...למה ? אם אתה רוצה לנדור משהו לה' – תהיה יותר ספציפי: 4 פרות, 3 תרנגולים, 2 כבשים... מה זה הניסוח העמום הזה? שמא באמת התכוונת לקרבן אדם וחשבת שזה רצוי בעיני ה'?
קרבנות אדם?- לא בבית ספרנו..
התלמוד אכן הולך בדרך זו וממשיך : כתיב: "אשר לא צויתי ולא דברתי ולא עלתה על לבי" (ירמיה , יט) אשר לא צויתי: זה בנו של מישע מלך מואב שנאמר: ויקח את בנו הבכור אשר ימלך תחתיו ויעלהו עלה (מלכים ב', ג) ולא דברתי: זה יפתח ולא עלתה על לבי: זה יצחק בן אברהם חשב יפתח להיות כמו אברהם ולהקריב את היקר לו ביותר, אחד מבני ביתו, למען האל. אולי כמו אגממנון מלך יוון שחשב להקריב את בתו אפיגניה לאלה ארטמיס כדי לעצור את הסערה בים ולנצח את טרויה. משאלה כזו- סופה שתתגשם... לרעתו! כי לפני הקרב מבטיחים הרבה דברים, לפני שמקבלים מה שרוצים אנחנו מלאים בהבטחות ורצון טוב. ורק אחרי שהמשבר עובר אנחנו מבינים את גודל האחריות שלקחנו על עצמנו...ומתחרטים. מה גם שאצל יפתח זוהי הבטחה שמראש פסולה היא- בין אם יכול היה לצאת בעל חיים טמא וקל וחומר אם מדובר באחד מבני משפחתו. קרבן אדם- פסול בעיני ה' . נקודה !
החידוש בדברי שמואל בר נחמני, מעבר לפרשנות המקראית, היא להדגיש את העיקרון האמוני הפוסל קרבנות אדם, מגנה כל הקרבה עצמית
והמסר?
בסרט "כביש -60 " ובדבריו של האמורא שמואל בר נחמני טמון גם מסר פשוט יותר עבורנו , אנשי המאה ה-21: צריך לדעת מה לבקש ואיך לבקש. יש עושר השמור לבעליו לרעתו (קהלת, ה', יב') ולפעמים הפה שלנו פולט דברים שלא כדאי לאומרם, שכדאי לחשוב עליהם עוד קצת. אז אולי כדאי ללמוד לומר תודה על מה שיש ואם כבר מתפללים למשהו שאין, למה שחסר- מומלץ להרגיל את לשוננו לומר את הנוסח המלא והמדויק:
"ומלא כל משאלות ליבנו....לטובה!"