שחיתות שלטונית נשמעת כמו מונח שהונח לפתחנו בעת המודרנית, וכאילו חברת השפע הולידה אותו. אבל כל מי לומד מעט היסטוריה יודע אל נכון כי שחיתות הייתה קיימת מאז ומעולם, אם במציאות ואם בדמיונם של אחרים.
כך משה רבנו מעיד על עצמו בשעת כעסו:
וַיִּ֤חַר לְמֹשֶׁה֙ מְאֹ֔ד וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל־יְהוָ֔ה אַל־תֵּ֖פֶן אֶל־מִנְחָתָ֑ם לֹ֠א חֲמֹ֨ור אֶחָ֤ד מֵהֶם֙ נָשָׂ֔אתִי וְלֹ֥א הֲרֵעֹ֖תִי אֶת־אַחַ֥ד מֵהֶֽם (במדבר טז טו) וזאת כדי להוציא מידי החשד שהוא משמין ומתעשר על חשבונם, חשד שעלה בו גם סביב מלאכת המשכן, כפי שמתאר זאת המדרש:
"ויביטו אחרי משה", שאמר אחד לחברו: חָמֵי קְדַל דִּבְרֵיהּ דְּעַמְרָם, (=ראה עורפו של בן עמרם, כלומר ראה כמה עבה ושמן הוא) וַחֲבֵרוֹ אוֹמֵר לוֹ אָדָם שֶׁשָּׁלַט עַל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן אֵין אַתָּה מְבַקֵּשׁ שֶׁיְהֵא עָשִׁיר? כְּשֶׁשָּׁמַע משֶׁה כָּךְ אָמַר לָהֶם משֶׁה, חַיֵּיכֶם, נִגְמַר הַמִּשְׁכָּן אֶתֵּן לָכֶם חֶשְׁבּוֹן. אָמַר לָהֶם בּוֹאוּ וְנַעֲשֶׂה חֶשְׁבּוֹן, הֱוֵי: וְאֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן. (שמות רבה נא)
שמואל הנביא מודע לחשד האוטומטי שיש כלפי מנהיג ולפני מותו מבקש לערוך עימות ישיר עם העם וחשדות אפשריים:
הִנְנִ֣י עֲנ֣וּ בִי֩ נֶ֨גֶד יְהוָ֜ה וְנֶ֣גֶד מְשִׁיח֗וֹ אֶת־שׁוֹר֩ ׀ מִ֨י לָקַ֜חְתִּי וַחֲמ֧וֹר מִ֣י לָקַ֗חְתִּי וְאֶת־מִ֤י עָשַׁ֙קְתִּי֙ אֶת־מִ֣י רַצּ֔וֹתִי וּמִיַּד־מִי֙ לָקַ֣חְתִּי כֹ֔פֶר וְאַעְלִ֥ים עֵינַ֖י בּ֑וֹ וְאָשִׁ֖יב לָכֶֽם׃ וַיֹּ֣אמְר֔וּ לֹ֥א עֲשַׁקְתָּ֖נוּ וְלֹ֣א רַצּוֹתָ֑נוּ וְלֹֽא־לָקַ֥חְתָּ מִיַּד־אִ֖ישׁ מְאֽוּמָה׃ (שמואל א', יב ג)
מסתבר שהיו מי שרצו להנציח את השחיתות למען יראו וייראו. דומה הדבר שכיכר תבנה בישראל על שם כנופיית פשע או בית ספר על שם חברים מן העולם התחתון.
הגזמתי נכון? מילא כיכר אבל בית ספר? מקום חינוכי?
מסתבר שבמקום המקודש ביותר לעם היהודי, בית המקדש, במקום מיוחד שעל גגו מקווה טהרה- קראו לשכה על שם שחיתות שלטונית.
נכון, זה לא ממש על שם חברי כנופיה וזה ניתן ברמז אבל עדיין... אז על מה אנחנו מדברים?
במסכת יומא מוזכרת "לשכת פַּלְהֶדְרִין", (משנה יומא פ"א מ"א, ובמילון יאסטרוב - פַּרְהֶדְרִין) ומסבירים, שלשון זו מתייחסת לכינוי לפקידי המלך שהיו מתחלפים פעם בשנה.
בגמרא מובא שבתחילה היו קוראים לה לשכת בולווטין שהיא לשון חשיבות אך כאשר קנו כהנים לא ראויים את הכהונה, והיו בשל כך מתחלפים בתדירות גבוהה של כל המרבה במחיר, נחשבו כמו פקידי ממשל על כל המשתמע השלילי מכך. (ירושלמי יומא פ"א ה"א דף ד ע"ב וכן פירוש ר"ע מברטנורא)
פרוש 'יכין' על המשנה (ישראל ליפשיץ 1782 – 1860) מזכיר את השחיתות של הפקידים באותה תקופה (או שמא בתקופתו?) ועל הדרך מסביר את ההגיון לקרוא כך ללשכת קודש:
" פלהדרין- חדר פקידי המלך והוא לשכת כהן גדול בעזרה. ונקראת כך, שהיו הכהנים גדולים שבבית שני רובן רשעים, ולא השלימו שנתן, ומתחלפין כל שנה כפקידי המלך שמתחלפין כדי שלא יהיה להן הכרה עם פורעי המס. ולהכי קראוה כך להזכיר לכל כהן גדול באותו זמן ענין זה אולי יזהר..."
הקריאה בשם שמזכיר תופעה שלילית אמורה לגרום לכהן הגדול להיות זהיר יותר, להיות ראוי יותר לתפקידו לעומת כהני העבר.
ועכשיו, ברוח זו , אתן לכם לחשוב לבד לאיזה מקום בארץ הייתם משנים את השם, ואיזה שם הייתם בוחרים שהיה יכול לגרום לנבחרי הציבור להיזהר יותר, לקחת אחריות ולהימנע משחיתות...