הקדמה:
יש לזכור כי חודשי השנה ל פי התורה מתחילים בחודש ניסן כפי שכתוב: החודש הזה לכם ראש חודשים הוא ראשון הוא לכם לחודשי השנה", ונאמר הדבר בחודש ניסן טרם צאתם ממצרים. כמו כן בתורה מוזכרים החודשים על פי סדרם ולא ל פי שם- "בחודש השביעי באחד לחודש".[=זה ראש השנה 'שלנו'] בנ"ך מופיעים מספר שמות לחודשים, כפי שנראה, שאינם חופפים לשמות המשמשים היום. גם לוח- גזר (ע"ע) מצביע על שימוש בשמות שונים לחודשים בארץ ישראל, עפ"י העונה החקלאית. שמות החדשים הבאים לידי שימוש היום הובאו אלינו בהשפעות זרות, ע"י שבי ציון, ובדרך כלל הם שמות אשוריים/ או בבליים/ אכאדיים. לחודשים יש גם מזל, או סמל, כפי שנהוג בשימוש באסטרולוגיה אלא שחז"ל נטו לתת למזל החודש פירוש ערכי. נסקור כעת את שמות החודשים אחד לאחד.
אין במאמר זה שום חידוש שלי אלא סיכום של מה שמופיע בכמה מקורות.
תשרי- מזל: מאזניים [מסמל את חשבון הנפש הראוי לעשות בחודש זה] מקור: אכאדית= תשריתו' שמשמעו התחלה. באוגריתית – 'תשרת'. שמו בתנ"ך- ירח האיתנים: " וַיִּקָּהֲלוּ אֶל-הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, כָּל-אִישׁ יִשְׂרָאֵל, בְּיֶרַח הָאֵתָנִים, בֶּחָג, הוּא, הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי" (מלכים א, ח, ב) הגייה אחרת: אצל האתיופים (='ביתא ישראל') מכונה 'תשרתו'.
חשוון- שמו בפי חז"ל מרחשוון. מקור: באכאדית "וַרְחֻ-שַׁמְנֻ", שפירושה: וַרְחֻ = יֶרַח, חודש; שַׁמְנֻ = שמיני שמו בתנ"ך-'ירח בול' : "וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי, כָּלָה הַבַּיִת לְכָל-דְּבָרָיו וּלְכָל-מִשְׁפָּטָו..." מלכים א, ו, לח מזלו : עקרב 'מר' נחשב כיום לתוספת לחודש ונדרש בכמה מובנים: ההיפך ממתוק (כי אין בו חגים), מר= טיפה (התחלת הגשמים) הגייה אחרת: אצל האתיופים (='ביתא ישראל'): תשואן.
כסלו- מקור: במילה הבבלית 'כיסלימו' שפירושה עבה כי החודש מעובה בגשמים יש הדורשים את השם כסלו מלשון כֵּסֶל או כִּסְלָה, מילים שפירושם "תקווה", וכוונתו תוחלת לגשמי החורף. סברה נוספת- בגלל השם "כסיל" שהינו גם השם העברי של קבוצת הכוכבים אוריון הזורחת בשמים בעיקר בחודש זה. מזלו: קשת הגייה אחרת: אצל האתיופים (='ביתא ישראל'): כיסלו
טבת- מקור: בשפה האכדית שם החודש היה טביתו - tebitu - שפירושו משהו ששוקעים בו. נראה כי בעקבות הגשמים והבוץ העמוק אשר מאפיינים את החודש זכה לכינוי זה. בתנ"ך- מוזכר בשם זה במגילת אסתר בצירוף המספר (כי נכתבה אחרי שיבת ציון): "בחדש העשירי הוא חדש טבת", אסתר ב', טז'. הגייה אחרת: אצל האתיופים (='ביתא ישראל'): טבית
שבט- מקור- מהמילה הבבלית "סבטו" שפירושה "מכה". אולי בגלל הגשם המכה על הארץ, ואולי יש כאן קשר למילה 'שֶבֶט'- מטה, מקל. מזלו- דלי ולפי חז"ל בגלל שבורות המים מלאים מים וניתן לשאוב מהם. בתנ"ך מוזכר בשמו בספר זכריה א' , ז': "בְּיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְעַשְׁתֵּי-עָשָׂר חֹדֶשׁ, הוּא-חֹדֶשׁ שְׁבָט"
אדר- מקורו- בבבל שבה 'אד"ר הוא שם של אל. המילונים המדעיים למקרא מציינים את קרבת שם החודש אדר למלה האכדית addaru שהוראתה "חשוך" והמילה האוגרית U'dar, שמשמעותה "גבורה". בארמית בבלית משמעות המילה היא "גורן" = "אידר". בתנ"ך מוזכר בשמו כמה פעמים ב...מגילת אסתר, כמובן מזלו- דגים ופרש רש"י כי באדר מזל דגים מתחיל לעלות, כמו שעלה וזרח גם מזלם של ישראל.
ניסן- מקור- במילה האכדית "ניסנו", מלשון ניצן שפריחתו באביב/ חז"ל דרשו את השם מלשון 'נס' ניסים רבים שהיו בו עם יציאת מצרים וכו'. בתנ"ך: בתורה נקרא החודש הראשון, 'חודש האביב' וכן 'ראש חודשים'. בנביא מוזכר בשמו זה גם בזכריה וגם במגילת אסתר. מזלו- טלה. הגייה אחרת: אצל האתיופים (='ביתא ישראל'): ליסן.
אייר- מקור: במלה "אָיָרוּ" באכדית, שמשמעותה "אור"., המתאים לאור השמש שמתחיל להאיר בחודש זה בו מתחיל השלב הראשון של הקיץ. בתנ"ך – נקרא ירח זיו. מזלו- מזל שור. מאוחר יותר נטען כי זהו חודש של רפואה ונמצאו ראשי תיבות לחודש זה על פי הפסוק "אני ה' רופאיך".
סיוון- מקורו- בבבלית במילה "סיוונו" שמשמעותה "זמן קבוע" , או "סיונו זימנו"= חודש המועדים והזמנים, אולי בגלל עונת הקציר והביקורים נחשב לראש וראשון או לקובע הזמנים. מקור נוסף - במונח האשורי "סיוונו", שפירושו כנראה עת להט השמש. חז"ל קשרו את השם למילה 'סין'= מדבר סין והשם 'סיני' שם נתנה התורה.
תמוז- מקור- שמו של אחד משנים עשר חודשי השנה בלוח המסופוטמי, על שם האל "תמוז", שבמיתולוגיה המסופוטמית היה אל הפריון. תמוז הוא גם השם הערבי והטורקי לחודש יולי בלוח השנה הגרגוריאני. אזכורים בתנ"ך- בהקשר של עבודה זרה: "וַיָּבֵא אֹתִי אֶל פֶּתַח שַׁעַר בֵּית ה' אֲשֶׁר אֶל הַצָּפוֹנָה וְהִנֵּה שָׁם הַנָּשִׁים ישְׁבוֹת מְבַכּוֹת אֶת הַתַּמּוּז ",יחזקאל ח, 14. פרשנים- על פי הפרשנים) רש"י ; מלבי"ם ), מקור השם תמוז במילה ארמית שמשמעותה חום והסקה, שכך הייתה עבודה זרה שלו. על שם החום וההסקה נקרא גם האליל, וכך גם החודש, שמסמל את חומו של הקיץ. מזל החודש: מזל סרטן, על שם מערכת כוכבים דמויי סרטן המופיעה בשמיים בחודש זה
אב- מקור- מקורו במילה האכדית אבו (="קנים"). בבבלית פירוש השם הוא אש – חודש זה נקרא כך על שם החום הכבד השורר בתקופה זו של השנה. על פי החוקרים, בחודש זה נהגו לקצור את הקנים לצרכים שונים. גם בבית המקדש היה חודש אב מסמן את סוף הזמן בו כרתו עצים לצורך המערכה שעל המזבח/ פרשנות יהודית- חודש אב מכונה גם "מנחם אב", מפני שנחשב לחודש הפורענות והאבלות בלוח העברי, ששיאה חורבן בית המקדש בתשעה באב. ישנה אגדה בתלמוד שאומרת שהמשיח יוולד בחודש אב ושמו יהיה מנחם. במשנה נאמר עליו: "משנכנס אב, ממעטין בשמחה" מזל- מזלו של החודש הוא - מזל אריה -מזל זה נקשר במסורת בעם ישראל עליו נאמר בברכת בלעם: "הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא" – כלומר, למרות הגזרות והצרות יקום העם מן החורבן ויצעד לגאולה.
אלול- מקור- מילה "אולולו" שפירושה באכדית: "קציר". אלול הוא סוף הקיץ, בלוח גזר הוא נמצא ב"ירח קיץ", שפרושו - קציצת התאנים. הסבר אפשרי נוסף לשם הוא "אלל" - בארמית חיפוש , הדבר מבטא את העובדה שחודש אלול הוא חודש התשובה והפשפוש במעשים. בביתא ישראל - החודש נקרא לול. פרשנות יהודית- הקדמונים נתנו סימן לחודש אלול בראשי תיבות של הפסוק : אני לדודי ודודי לי )שיר השירים פרק ו, פסוק ג). לרמוז, כי בחדש אלול, האלוהים קרוב לעם ישראל, ונעשה כדוד להם מזל החודש - בתולה.