על התפילה
- תפילת נשים
התפילה היא אחד הדברים הנפלאים ביותר בחיינו, ממש כמו הנשימה שאין לה מקום ואין לה זמן, נפתחת לה הנשמה להודות, לבקש , לדבר עם ה' בכל רגע נתון ובכל מקום אפשרי.
נכון, יש לנו תפילות ממוסדות שמקבעות אותנו לעיתים למקום ולמרחב של זמן אך אין אלו אלא בסיס שעליו כל המרבה- הרי זה משובח. אין לשכוח גם שתפילות 'האקסטרה' הללו היו בעבר המקור, טרם הפכו הרגשות למילים והוכתבו לפרט ולכלל האומה.
האם יש הבדל בין תפילת גברים לתפילת נשים?
מבחינה הלכתית- התשובה די ברורה. אישה פטורה ממצוות עשה שהזמן גרמן ותפילה היא אחת מהן. אלא שגם כאן יש מידה לא מעטה של חופש לאישה להחליט כמה תפילות היא רוצה לאמץ ואיזו תפילה להתפלל, 'זכות' או 'חובה' שנמנעות מהגבר.
פרט זה לבדו יכול ליצור איזשהו הבדל בין תפילת גבר לתפילת אישה שלא ברובד ההלכתי בלבד. אמנם קבעו חז"ל כי "גדול המצווה ועושה ממי שאינו מעושה" , אך עיננו הרואות כי המתנדבים לפעילויות שונות חדורי מוטיבציה והתלהבות שלא ניתן למוצאם על-פי רוב בקרב העושים מתוך חובה או אילוץ.
נכון הדבר שבעתיים לגבי תפילה, שאצל הגברים היא מנטרה שחוזרת על עצמה שלוש פעמים ביום, 7 ימים בשבוע, 365 ימים בשנה, כמעט במדויק –עם שינויים קלים המתחייבים מימי הלוח השונים לאורך השנה.
כשהרמב"ם הרציונאליסט רוצה לחנך אותנו לדבקות באל ואהבתו, הקישור המיידי שלו הוא לאהבת אישה.
אצל ר' אליהו די-וידאש, בספרו ראשית חכמה מוצאים התייחסות דומה במשפט המיוחס לר' יצחק דמן עכו: כל מי שלא אוהב אישה הרי הוא כחמור.
נתבונן רגע בשיר הבא המתאר תפילת אישה:
תפילת אישה/ אבי יפרח
רָאִיתִי פָּנֶיהָ לְטוּפוֹת-חֲסָדִים
מִתְמַכֶּרֶת לָרוּחַ הַמַּרְבָּה לְהֵיטִיב
הַמְחַסֶּרֶת בְּגוּפָהּ פְּעִימָה.
רְאִיתִיהָ מִתְנוֹדֶדֶת כְּסוּף
בִּתְנוּעוֹת מָחוֹל
כְּגוּף בְּתוֹךְ גּוּף בְּרֵאשִׁית
טֶרֶם פֹּרְדוּ מֵאֶחָד:
עֵינֶיהָ הָיוּ חֲשׁוּכוֹת בעֳצמן
כְּבִשְׁעַת-מַעֲשֵׂה-
כֻּלָּהּ בְּעַצְמָהּ וְכֻלָּהּ אִתּוֹ
בעֳזְמה, בְּמָזוֹר וְעֶדְנָה,
מִתְגַּעֶשֶׁת וּשְׁקֵטָה.
יָדֶיהָ הַמְצֻלְצָלוֹת- רֶגַע נִפְרְשׂוּ כְּשַׁעַר
הֶרֶף נֶאֶסְפוּ אֶל חֵיקָהּ
מְאַמְּצוֹת, מְבַקְּשׁוֹת
לְהָפֵר אֶת חֻקֵּי הַמֶּרְחָק וְהַמַּסָּה.
רְאִיתִיהָ נֶחְשֶׁקֶת,
נֶעֱרֶגֶת עַל קִדּוּשׁ ה'-
מִתְפַּלֶּלֶת.
הדימוי בשיר הוא ברור למביני עניין, ואולי זהו קישור המדוייק ביותר לדברי הרמב"ם והמקובלים- איחוד וייחוד עם האל.
אולי לאישה יש רגש חזק שמאפשר תפילה בכזו כוונה, דבקות אמיתית באל,
אולי האישה שאינה מחוייבת- מצליחה להנביע מתוכה תפילה מיוחדת כל כך שבוקעת רקיעים ויכולה להוליד גאולה.